זוכרות את הפרח מהפוסט הקודם שחיפש הגנה מהגשם?
היום אנחנו פוגשות את ההפך הגמור:
הפרח שצמא לאקשן, ומרגיש שכל טיפה מהעולם היא הזדמנות לעוד חיוניות.
האיור הזה הוא התגלמות האקשן בחדר האימון.
זהו הילד ש"שותה" את העולם דרך כמה קשיות בבת אחת:
הוא מתופף עם העט,
מזמזם מנגינה,
מנדנד את הרגל,
וכל זה בזמן שהוא מנסה להקשיב לנו.
עבור הצופה מהצד, זה נראה כמו פיזור.
אבל עבורו? זהו ניהול עוררות.
המוח שלו זקוק ל"ווליום" גבוה של גירויים כדי להישאר ערני ומרוכז.
בלי הקשיות האלו, המוח שלו פשוט נרדם.
איך אנחנו עוזרות לילד ה'טורבו' בתוך האימון?
תיעול של ה'גם וגם': במקום לעצור אותו, אנחנו נותנות לו "קשיות" מקצועיות. אנחנו מאפשרות לו תנועה מבוקרת (כמו מעיכת כדור תחושה או עמידה על פיתה לשיווי משקל) תוך כדי משימה.
במנגנון הקשב שלו, התנועה היא לא הפרעה –
היא הדלק שמאפשר לו להתרכז.
הפיכת הגירויים לכלי עבודה: אנחנו מלמדות אותו לזהות מתי רמת העוררות שלו יורדת. בנקודה הזו, במקום להתפרץ, הוא לומד לקחת הפסקת תנועה יזומה שמרגיעה את הצורך בלי להוציא אותו מהריכוז.
לגיטימציה לצבעוניות: בחדר שלנו, מותר להיות ילד שעושה כמה דברים בו-זמנית. כשהוא מרגיש שלא נלחמים בטבע שלו, רמת המתח יורדת והוא מצליח להוציא מעצמו תוצאות מדהימות שאף אחד לא ציפה להן.
כשמאפשרים לפרחים האלו לשתות את העולם בדרך שלהם,
הם הופכים לפרחים הכי צבעוניים ותוססים בגינה,
ומביאים איתם אנרגיה של פריחה שאי אפשר להתעלם ממנה.
כדי לעזור לילד לנהל את העוררות שלו בצורה יזומה,
צרו "תפריט תנועה" ויזואלי המורכב מפעילויות קצרות (30-60 שניות).
בכל פעם שהילד מרגיש שה"דלק" שלו נגמר והוא מתחיל להתפזר,
הוא יכול לבחור פעילות אחת מהתפריט:
קפיצה במקום: כמו קפיצת חבל דמיונית.
מתיחה חזקה: של כל הגוף לכיוון התקרה או לכל כיוון אחר.
סיבוב מהיר של הידיים: פנימה והחוצה.
התרגול הזה מלמד את הילד ויסות עצמי
ומראה לו שתנועה היא כלי עבודה חיובי, ולא משהו שצריך להתבייש בו.
אני רוצה להזכיר לך —
כמאמנת קשב יש לך 10% הנחה
ברכישה מעל 200 ש"ח בחנות.