אלו הילדים שתמיד מרגישים שהם 'מפספסים' משהו.

הם יושבים במרכז הערוגה,

אבל לא תמיד מבינים את הקודים שבין הפרחים האחרים.

לפעמים הם מפסידים מידע חשוב בגלל מוסחות,

ולפעמים – אחרי אי הבנה או 'רוח' חברתית חזקה –

משהו בהם פשוט נסדק או נקרע בדרך.

התחושה ה"תלושה" הזו נובעת לא פעם

מקושי בפענוח מסרים חברתיים.

בעוד שילדים אחרים לומדים "קודים" מצפייה,

ילדי קשב עלולים להתקשות בהבנת רמזים חזותיים

או ניואנסים של שיח קבוצתי.

כשילד עסוק בלשרוד את המוצפות שלו,

הוא עלול לפספס מידע קריטי,

מה שמוביל לדימוי עצמי ירוד

ולתחושה של בידוד או דחייה אל מול שאר הפרחים.

איך עוזרים לפרח הזה להכות שורש בחזרה?

פיזור ה'ערפל' החברתי: נעזור לפרח ללמוד איך להצטרף לקבוצה בצורה נכונה. במקום לצפות ממנו להבין הכל לבד, נבנה איתו צעדי פריחה קטנים וברורים שמאפשרים לו להרגיש הצלחה חברתית כאן ועכשיו.

לפתוח את כל הקלפים: נפרק סיטואציות חברתיות לפרטים קטנים, ונלמד איתו איך לפרש אותן צעד אחרי צעד.

תיווך וסינגור עצמי: הכלי הכי חזק שלנו הוא לעזור לילד להבין את המנגנון שלו. כשהוא לומד להסביר את עצמו 'לא הבנתי את מה שאמרת כי הייתי מוסח', הוא מפסיק להרגיש שמשהו אצלו לא תקין ומתחיל לפתח יכולת לפתור בעיות בצורה בוגרת יותר.

כשמציידים את הפרח הזה בכלים המתאימים ובידע על המנגנון שלו,
הוא מפסיק להיות מבוהל ומבולבל
ומתחיל להראות לנו את הגוונים המרהיבים והעדינים שבו.

כדי לעזור לילד להבין סיטואציה חברתית שבה הוא הרגיש "תלוש",

נתרגם את מודל אפר"ת לכלי חזותי פשוט:

ציירו יחד עם הילד 3 ריבועים של קומיקס:

ריבוע 1: מה קרה ברגע הראשון? (למשל: החברים צחקו עלי).

ריבוע 2: מה הילד חשב/הבין באותו רגע? (בועות מחשבה).

ריבוע 3: מה קרה בפועל? (נעזור לו למצוא עוד אפשרויות לפרשנות: החברים צחקו מבדיחה, לא עליך).

הכלי הזה הופך את המידע החברתי ה"שקוף" למידע ויזואלי ברור,

ועוזר לילד לפתח פענוח מסרים מדויק יותר להבא.